ב 2013 הציע בן זוגי שנקים חברה ונקנה מערבל בטון ראשון - "שיהיה לנו משהו לעתיד"... אף פעם לא ניהלתי חברה, אף פעם לא התעסקתי בבטון. זה נשמע מפחיד וגדול - ומפתה עוד יותר. בינואר 2014 קפצנו למים והקמנו חברה. הבייבי שלנו "ליבנה-גולן בע"מ" הולכת וגדלה. אני מתחילה להבין את העולם הזה בצעדים קטנים - מה זה בטון, מה זה מערבל, מה זה לנהל עובדים שהם נהגי מערבל בטון... המבט הסקרן שלי מקבל חזרה מבטים מסוגים שונים - משתאים, מעריכים, לא מאמינים... העולם הזה גברי מאד - לא בגלל שהוא קשוח או קשה במיוחד, אלא מכיוון שזה פשוט ככה. רוב מוחלט של הנהגים ובעלי חברות ההובלה הם גברים. את הנשים ניתן לפגוש בתפקידים אדמיניסטריביים בלבד, וחוץ ממני יש רק עוד אשה אחת שהיא בעלת חברה למערבלי בטון. המבט שלי על העולם הזה - הוא מבט נשי. אני מתבוננת על האנשים, על מי שהם, על מערכות יחסים, על המשפחה שלהם, על המקום שלהם בעולם... אני מסתכלת על הערך שאנחנו מביאים לעולם ועל היופי גם.